תושבות –  בעקבות הלכת ספיר בעניין מס הכנסה בבית המשפט העליון

רקע

המוסד לביטוח לאומי (להלן: “המל”ל”) מתייחס למבחן התושבות כמפורט להלן:

• בדרך כלל ובאופן פרקטי: המל”ל ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות     שבהן הוא נמצא בחו”ל. לאחר מכן המל”ל מבצע עימו בירור בעניין מרכז חייו. בדרך כלל המל”ל שולל התושבות החל משנת ההיעדרות השישית, למעט במקרים שבהם המבוטח שיכנע את המל”ל כי היעדרותו היא ארעית ואין בה כדי לשנות את תושבותו.
• בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה לתושב ישראל ולכן המל”ל מתבסס על הלכות של בית הדין הארצי לעבודה.
• על פי פסקי הדין תושב ישראל הוא מי שמקום מגוריו הקבוע בישראל, מרכז חייו בישראל, הוא מצהיר על כוונתו להיות תושב ישראל למרות השהייה הזמנית בחו”ל והיעדרותו היא זמנית.
•  אחד הגורמים המשפיעים על קביעת תושבות המבוטח בעודו בחו”ל הוא תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) בארץ, ובמיוחד כאשר אין בעובדות המוצגות בפני המל”ל כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב (אך לא מעבר לחמש שנים בחו”ל).
•  בדרך כלל אין המל”ל שולל תושבות רטרואקטיבית במהלך חמש השנים הראשונות בחו”ל אם שולמו דמי הביטוח. אחד החריגים לשלילה ולהחזר כספי, הוא תביעה לקצבת זקנה או לקצבת שאירים של מי שאינו תושב לדעת פקיד המל”ל גם בחמש השנים הראשונות בחו”ל.
• נסיבות נוספות המביאות לבחינת תושבות המבוטח בתוך חמש השנים הראשונות להיעדרותו מהארץ הם חוב כספי למל”ל או בקשת המבוטח עצמו לביצוע ניתוק תושבות.
•  ככלל, עולה מהתנהלות המל”ל שהוא רואה בתא המשפחתי כתא משותף ללא הפרדה בתושבות בין הבעל והאישה. על פי רוב כאשר בן זוג יוצא לחו”ל לצורך פרנסה ובני ביתו נשארים בארץ, בן הזוג ימשיך וייחשב תושב ישראל חרף שהותו הארוכה בחו”ל. לעניין הביטוח הלאומי יצוין כי הוא המשיך לשלם את דמי הביטוח ברציפות כך שהיה גם מבוטח בקופת חולים.המבוטח טען שאין לצפות מאדם המבקש להעביר את מרכז חייו למדינה זרה כי יוותר על כל הזכויות שצמחו לו במהלך השנים שבהן התגורר בישראל, כגון זכויות שצבר בביטוח הלאומי.השלכות על הביטוח הלאומי עמדת המל”ל הידועה לנו היא שהחלטת המל”ל בעניין התושבות היא סוברנית ובלתי תלויה בקביעתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים. נכתב על ידי רו”ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.

1. מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי בע”מ עם רו”ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
2. האם בית הדין הארצי יפסוק אחרת מבית המשפט העליון לו מקרה זה יגיע לפתחו?
3. בית המשפט העליון לא התייחס כלל לסוגיות הביטוח הלאומי שאוזכרו בעובדות ובטענות הצדדים כאמור.
4. בית המשפט העליון ביצע פיצול תא משפחתי תוך שהוא קובע כי מרכז חייו של מר ספיר בחו”ל והוא תושב חוץ, בעוד שאשתו וילדיו תושבי ישראל.
5. פקיד השומה טען כי המבוטח המשיך לשלם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי לאורך כל השנים הרלוונטיות ונהנה מרצף ביטוחי ומשירותי בריאות, וכי מבחן התושבות לעניין ביטוח לאומי זהה לזה שקיים במס הכנסה.
6. בתמצית נזכיר כי מדובר במשפחה שעברה באמצע שנות התשעים להתגורר בסינגפור וחזרה לישראל לקראת סוף העשור. מר ספיר עצמו חזר כעבור שלוש שנים לסינגפור לצורכי עיסוקיו כאשר משפחתו נותרה בישראל, והוא שב לישראל שמונה או תשע פעמים בכל שנה לשלושה שבועות בממוצע, לשהות עימם.