הכותבים: רו”ח אורנה צח – גלרט, יועצת בתחום ביטוח לאומי
מר חיים חיטמן, רו”ח (משפטן) ישי חיבה – ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן פתרונות מיסוי בע”מ

ביום 6/6/2016 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב”ל 5328-06-14) את תביעתה של יהודית רבס (להלן: “המבוטחת”) וקבע כי תאונה שקרתה לה עת צעדה לכיוון בניין רשות המיסים לצורך קבלת אישור דחוף על תיאום מס לבקשת המעסיק, תוכר כתאונת עבודה.
רקע חוקי
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי:
תאונת עבודה של עובד שכיר – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
הפסקה וסטייה – תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות לעיל אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעסיקו.
תמצית עובדתית
המבוטחת מועסקת כמורה בבית ספר השייך לרשת עמל ביישוב רהט, ובמקביל מקבלת פנסיה מוקדמת.
באותו היום התבקשה המבוטחת מנציג בית הספר לצאת שעה מוקדם יותר מהעבודה כדי להביא אישור דחוף של תיאום מס. היא בקשה מבעלה שיסיע אותה לבניין המס.
המבוטחת נפגעה כאשר צעדה לכיוון בניין רשות המיסים בבאר שבע.
תביעת המבוטחת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: “המל”ל”).
כנגד דחיית התביעה הוגשה תביעה לבית הדין.
טענות הצדדים
טענות המבוטחת:
בתצהיר שצורף לבית הדין, טענה המבוטחת שבאותו בוקר נציג בית הספר ביקש שתדאג להמציא בדחיפות אישור בדבר תיאום מס. לטענתה, תכלית הנסיעה ממקום עבודתה לרשות המיסים לפני סיום העבודה, היתה למטרה הקשורה לעבודתה וגם למילוי חובותיה כלפי המעסיק ולא לענייניה הפרטיים. השגת האישור לטענתה, היא פעולה הנלווית לעבודה לצרכי עבודתה. לולא עבדה ברשת עמל לא הייתה נדרשת להמציא אישור תיאום מס.
טענות המל”ל:
יש לדחות את התביעה מאחר ונסיעת המבוטחת הייתה לאחר סיום עבודתה, ולא אירעה תוך כדי נסיעתה ממקום עבודתה לביתה, אלא מדובר בהפסקה לצורך סידורים אישיים. מאחר ויציאתה למס הכנסה נעשתה במטרה למלא דו”ח של תיאום מס, האינטרס הוא אך לטובתה ולרווחתה של המבוטחת, ולא מדובר במילוי התחייבות כלפי המעסיק.
לטענת המל”ל המבוטחת הייתה יכולה לבצע את תיאום המס בכל מועד אחר בזמנה החופשי. המחוקק התכוון לבטח את העובד בפני סיכוני הדרך הטמונים בדרכו לעבודה ומהעבודה ולא את כל הסיכונים הכרוכים בכך.
דיון והחלטה
בית הדין קיבל את טענות המבוטחת והגיע למסקנה כי התאונה קרתה לאחר שביצעה את המטלה שנדרשה ממנה על ידי המעסיק. המבוטחת העידה, ועדותה נתמכה על ידי מנהל בית הספר, שהיא נדרשה על ידי הנהלת בית הספר להמציא אישור תיאום מס ואף נדרשה לעשות זאת באותו יום.
גם אם מדובר באינטרס של המבוטחת לבצע תיאום מס, הרי שמנהל בית הספר העיד שמדובר בדרישה של רשת עמל שתיאום המס יומצא באותו יום, לרבות יציאה מהעבודה שעה מוקדם יותר, כדי שתספיק להגיע למס הכנסה.
בית הדין מזכיר שיש פסיקה שהכירה בפגיעות של עובדים עצמאים כתוצאה ממגעים מול רשויות המס.
בית הדין קבע שמדובר בפגיעה בעבודה מאחר והפנייה למס הכנסה הייתה על פי דרישת המעסיק, ולכן אין צורך להכריע בסוגיה אם מדובר בסטייה של ממש מהדרך המקובלת.