פסק דין תקדימי בכל הנוגע למיסוי תקבולים בגין הימנעות מתחרות,
משה כדר עו”ד (רו”ח)

תקבולי אי-תחרות

הכותב: משה כדר, עו”ד ורו”ח חבר בקבוצת אליוט ישראל

ביום 21.5.13 ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז פסק דין בתיק ע”מ 29425-01-11 ברנע נ. פקיד שומה כפר סבא. הסוגיה המרכזית שעמדה לדיון בפסק הדין, היא מה דינם של תקבולים אותם קיבל המערער לאחר פרישתו, בתמורה להתחייבותו שלא להתחרות בחברה בה עבד.

עד לפרישתו שימש המערער, במשך כ- 17 שנה, בתפקיד מנכ”ל חברת מפעלי חמצן וארגון (להלן – “החברה”). בהתאם להסכם העסקתו של המערער, זכאי היה המערער, בנוסף לפיצויי פרישה, גם לתקבול בגין התחייבותו שלא להתחרות בחברה, וזאת למשך חמש שנים לאחר עזיבתו.

במסגרת ניהול התיק, השכיל המערער להציג עדויות חשובות בנוגע לניסיונו, יכולותיו, ומעמדו המקצועי – בארץ ובעולם – בתחום פעילות החברה.

בפסק הדין, סקר כב’ הש. סטולר את הפסיקה בנושא, תוך התייחסות הן לדין בארץ והן לפסיקה הזרה. לאחר שבחן את הסוגיה לעומקה, קבע בית המשפט מפורשות: “…הזכות להתחרות הנה “נכס” כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, כך שוויתור על זכות דנן עולה כדי מכירת נכס הוני…” ובהמשך: “…תשלום של המעביד לשעבר בעבור מניעת שימוש באותה זכות מהווה “מכירה” של ה”נכס” לעניין סעיף 88 לפקודה…”.

לאחר שהגיע להכרעה המשפטית העקרונית כאמור, הבחין בית המשפט בין התקופה הסמוכה לסיום תפקידו כמנכ”ל, במהלכה המשיך ושימש כיועץ חיצוני לחברה אותה ניהל עד אז, לגביה הוחלט כי מדובר בתשלום בגין שכר פירות, לבין התקופה שלאחר סיום הייעוץ לגביה הוחלט כי מדובר בתקבול הוני.

לא למותר לציין כי המדובר בפסק דין תקדימי בכל הנוגע למיסוי תקבולים בגין הימנעות מתחרות, אשר יש לו השלכה מיידית, הן על עובדים שסיימו עבודתם וזכו לתקבולים מסוג זה, והן לעובדים שטרם פרשו ובהסכם העסקתם קיימת תנית אי-תחרות.

אשר על כן, נדרש כל נישום ומייצג לבחון היטיב את סטאטוס הדיווח בגין שומות משנים שקדמו בנושא זה, וכן לבחון את סטאטוס הדיווח בגין מקרים דומים שכאלו מכאן ולהבא ולייעץ ללקוחותיו בהתאם.

עוד נציין, כי לא מן הנמנע שרשות המסים תשקול ברצינות הגשת ערעור על פסק דין זה בשל השלכות הרוחב שלו, וגם את עניין זה יש לקחת במכלול שיקולי הייעוץ ללקוחות.

התיק נוהל ע”י עו”ד אמנון סמרה ועו”ד משה כדר.