ביום 28.10.2013 פרסמה רשות המיסים בישראל לתגובות הציבור, סיכום תמציתי של עבודת הצוות שהוקם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג אשר מטרתו לבחון ולהמליץ על תיקוני חקיקה נדרשים ע”מ למסות את רווחיהן הצבורים והבלתי מחולקים של חברות ה”ארנק” וחברות ההחזקה במשק הישראלי.

הצוות קובע כי “צבירה של רווחים ללא הצדקה כלכלית גורמת לדחייה משמעותית של תקבולי מיסים ומכריחה את הממשלה להעלות מיסים אחרים המאיטים את הפעילות הכלכלית במשק.” וכן, כי מדובר בתופעה שאיננה ראויה וצודקת.

הצוות גיבש מודל מיסוי משולב על פיו יסווגו חברות כאמור עפ”י סוג הפעילות ומבנה הבעלות שלהן לכמה קבוצות אשר לכל אחת אופן מיסוי ייחודי, והמליץ כדלקמן:

 הערות שוליים ומקרא טבלה:

•1.       “חברת מעטים”, כהגדרתה בסעיף 76 לפקודה, הינה חברה אשר בשליטתם של 5 יחידים לכל היותר, איננה בת חברה ואין לציבור עניין ממשי בה.

•2.       “הכנסה פסיבית“- ריבית, ה”ה, דיבידנד, תמלוגים, דמי שימוש  למעט רווח הון/שבח מקרקעין, אך לרבות:
א.  רווחי שותפות – לרבות דמי ניהול, דמי ייעוץ וכיו”ב המשולמים לחברת החיץ מהשותפות.
ב.  אצל בעל מניות מהותי בלבד – רווח הון ממכירת מניות מוחזקות בחברה, עד לגובה הרר”ל.
ג.  הכנסה עסקית שמקורה בהכנסות פסיביות (עפ”י המנגנון המוכר בסעיף 75ב).

•3.         בתנאי שאלו אינם עולים על סכום הרווחים הניתנים לחלוקה עפ”י חוק החברות. כמו-כן, מסכום הדיבידנד הרעיוני יש להפחית דיבידנדים שחולקו בפועל ותשלומים אחרים לבעלי המניות-משכורות, דמי ניהול וכיו”ב.

•4.       ולגבי חברת “נושאי משרה” / חברת “שכירים” – רק ביחס להכנסות שאינן ממתן שירותים, כפי שהוגדרו   באותן חברות.

•5.        “רווח עודף” – רווחי החברה נטו לאחר מס בש”מ (שמקורם בהכנסה חייבת ופטורה לרבות שבח מקרקעין) בניכוי דיבידנד שחולק בשנת המס, העולים על 25% מהכנסותיה (שלא חולקו כדיבידנד). “רווח עודף מצטבר” – רווח עודף בניכוי הפסדים מועברים מש.ק. או בתוספת יתרת רווח עודף ש.ק. (לרבות קרנות הון שמקורם בעודפים), שלא יעלה על הרר”ל החשבונאי הניתן לחלוקה. לשיטתם, מס זה משקף את “מחיר ההון” שהועמד לרשות החברה בשל העדר מיסוי הדיבידנד שלא חולק כל שנה.

•6.         לאור הקושי בקביעת נורמה ברורה ללגיטימיות הקמת חברת “משלח-יד” הומלץ לטפל בחברות הללו ברוח ההמלצות שנקבעו כאמור, ובעתיד לאחר הצטברות הניסיון, תעשה בחינה נוספת לצורך במודל מיסוי נפרד.

•7.         מצד שני, וע”מ לעודד חלוקה של רווחי החברה וליצור רמת וודאות לחברה ובעלי מניותיה, תוענק “חסינות” מפני הפעלת הסנקציה שבסעיף במידה ויחולקו כל שנה (ועד תום שנתיים מתום שנת המס) לפחות 70% מהרווחים שנצברו במשך 7 השנים שלפני תום שנת המס.

בנוסף, מוצע  לשים קץ לסוגיית “משיכות בעלי מניות” – משיכה שלא הוחזרה לחברה תוך 3 חודשים או רכישת נכס מקרקעין ע”י החברה המשמש את בע”מ/קרובו – ייחשב למשכורת/דיבידנד, לפי העניין, בגובה סכום המשיכה או שווי שוק של הנכס ביום תחילת השימוש, לפי העניין.

לדעתנו הצעות הוועדה, גולשות גם למקרים בהם כלל לא נדרשת התערבות המחוקק והדבר אף מגיע כדי פגיעה בזכות ההתארגנות, וחופש . מן הראוי יהיה לצמצם ביצוע החקיקה לתחומים “הדרושים” בלבד.

ארצי,חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע”מ