הכותבת: איילת שטיינברג CFO2GO – ייעוץ עסקי פיננסי לחברות הייטק

חברות הייטק צעירות רבות, שמצויות בשלב של התחלת מכירות בחו”ל, בוחרות שלא לפתוח חברות בנות ברחבי העולם ולקיים את הפעילות מישראל משיקולי עלות-תועלת.
במקרים אילו יש לשים לב שהחברה לא תחשב כ”מוסד קבע” במדינות בהן היא פועלת. אם החברה תחשב כמוסד קבע היא עשויה למצוא עצמה משלמת מס גם בישראל וגם במדינה הנוספת (כפל מס).
לדוגמא – חברה ישראלית לקחה מפיץ אמריקאי שמוכר את מוצריה בארה”ב. לחברה פעילות בישראל שממוסה במס ישראלי. לכאורה, אין חברת בת בארה”ב ולכן אין חבות בארה”ב. במקרה זה, מס ההכנסה האמריקאי יבחן מספר נושאים כדי לבדוק האם למרות המצב המשפטי, ברמה העסקית ישנה פעילות ממשית. אם מס הכנסה יחליט שקיימת פעילות ממשית, אזי יוכל לטעון שקיימת חברה בארה”ב הלכה למעשה החייבת במס אמריקאי. זהו מוסד קבע.
מספר קריטריונים לדוגמא אותם יבחן מס ההכנסה במדינת הפעילות:
1. טיב היחסים בין החברה למפיץ – האם מתקיימת מערכת של יחסי עבודה הלכה למעשה (מקבל סכום קבוע מדי חודש, מרבית זמנו מוקדש לחברה וכו), האם המפיץ רשאי לחתום בשם החברה על מסמכים כמו הזמנת רכש, מכרז, חוזה. ככלל ככל שהמפיץ עובד באופן עצמאי ובלתי תלוי בחברה כך הסיכון למוסד קבע קטן.
2. פעילות מתוך מקום קבוע – בעבר ההגדרה הייתה פשוטה. משרדים למשל נחשבו כמקום קבוע אך מחסן לאחסון מלאי לא נחשב לצורך זה למקום קבע. כיום השאלות סבוכות יותר, למשל מיקום שרתי החברה. כאן נבחנת מהות תפקיד השרת בסך פעילות החברה. למשל – אם מדובר באתר אינטרנט שיווקי בלבד מיקומו אינו משנה את סטאטוס החברה. אם מדובר בשרת תפעולי -בוחנים מהי פעילות העסק. אם פעילותו במכירת מוצרים למשל, אזי בדרך כלל השרת הוא אמצעי עזר לא מהותי ולכן אין די בו כדי לקבוע מקום קבע. לעומת זאת אם החברה מספקת שירותי גישה לאינטרנט ומארחות אתרי אינטרנט של חברות אחרות, אזי ניתן לטעון שזהו חלק מהותי בפעילות החברה וניתן לטעון שקיים מוסד קבע.
3. לעיתים יבחנו כל פעילות ופעילות של החברה, ולמרות שכל אחת בנפרד אינה מהותית יוחלט שסך הפעילויות יחד יגיע לסף מהותי דיו כדי להפוך את הפעילות החברה למוסד קבע.
כיוון שהחלת הסטאטוס של מוסד קבע גורר חבויות מס כבדות, רצוי גם בתחילת הדרך להתייעץ כיצד לבנות עסקאות וקשרים עם מפיצים בצורה נכונה.