שאלה:

האם בעבר על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), היה צריך לעשות חישוב של 9,990 ק”מ  גם לגבי מונית ?

מה ההנחיות בתקנות החדשות  לאופן חישוב הוצאות רכב המותרות לניכוי לגבי מוניות ?

תשובה:

מיסוי יחיד – תיקון בתקנות ניכוי הוצאות רכב, והשלכה על שווי השימוש

ביום 24.5.2010 נתפרסם ברשומות תיקון לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשנ”ה- 1995, (להלן – “תקנות הרכב“). עיקר התיקון הינו מענה לעיוות שנוצר עם התיקון הקודם שבוצע בתקנות אלו בתחולה ביום 1.1.2008. הכוונה לתיקון בו נמחקה ההתייחסות לשיעור התרת ניכוי הוצאות הרכב המותרות כפונקציה של מספר הק”מ שעבר הרכב בשנת המס (אותם -9,900 ק”מ הידועים), והחלת שיטה חדשה : התרת הוצאות הרכב כאחד מן השניים: סך הוצאות הרכב בשנה בהפחתת הסכום השווה לסכום שווי השימוש כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב) התשמ”ז – 1987 (להלן – “תקנות השווי“) לאותו הרכב , או 45% מסך הוצאות הרכב, כגבוה שבהם.

בישום שיטה חדשה זו נתגלה עיוות חריף לגבי כלי רכב “מיוחדים” כגון מונית, רכב ללימוד נהיגה, רכבי סיור מדברי, ועוד.

בתיקון הנוכחי הגיע התיקון המיוחל (אשר מופיע בלוחות הניכויים של מס הכנסה זה מכבר), המאפשר שיעור התרה מינימלי לכלי רכב אלו בשיעור גבוה יותר: למונית – 90% , רכב סיור מדברי 80%, לרכב ללימוד נהיגה -77.5%.

במקביל שונתה הגדרת המונח “רכב” כך שהושמטו המילים: “…רכב נוסעים פרטי רכב פרטי דו שימושי …'” והוכנסו מינוחים חדשים מתוך תקנות התעבורה: רכב מסוג M1 או N1.

תחולת התיקון נקבעה רטרואקטיבית מיום בתיקון הקודם של תקנות הרכב – 1.1.2008 !!

ואולם אליה וקוץ בה: בתקנות השווי נקבע סכום שווי השימוש שיש להטיל על נהג רכב “צמוד”, ישנה הפניה להגדרת “רכב”, כפי שמוגדרת בתקנות הרכב. עיון בתקנות התעבורה מעלה כי ההגדרות 1 Mאו N1 , כוללות גם מונית, רכב סיור רכב מדברי ועוד.

מכאן כי על פי התיקון החדש על נהגי רכב צמוד מסוג מונית רכב סיור/מדברי ודומיהם אמור להיות מוטל שווי שימוש ברכב.

לא זו אף זו, על פי תחולתו של התיקון אמורה לחול חבות זו – רטרואקטיבית מיום 1.1.2008 (אם לפי תקנות השווי הישנות ואם לפי החדשות)

נזכיר כי למיטב ידיעתנו, עד היום לא הוטלה חבות כזו בגין כלי רכב אלו.

אמנם יתכן וישנו צידוק פיסקאלי להטלת חבות בשווי רכב גם על המשתמשים בכלי רכב מסוגים אלו כרכב צמוד, אך יש להניח כי דינם אינו יכול להיות זהה למקביליהם ברכב “רגיל”. כמו כן מובן כי לא יכולה להיות הטלת חבות מיסוי כזו בתחולה לאחור, וכל זאת מבלי שנערך “דיון” ציבורי ומקצועי בנדון ומבלי לידע כלל את הציבור בכך.

למיטב בדיקתנו- גם רשות המיסים לא התכוונה לבצע “ישור קו” בשווי הרכב לנהגי כלי רכב אלו, אלא שההשלכה על שווי הרכב כאמור – פשוט צצה מאליה , עם תיקון תקנות הרכב.

יש להניח כי עם הפנמת התיקון האמור והבנת העולה ממנו , תידרש רשות המיסים ליתן הבהרות או לבצע שינויי חקיקה אשר הראוי יסירו אי בהירות זו.