במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס’ 190 והוראת שעה) שפורסם ביום 14.5.2012 אושרו הטבות מס לקצבה והוסרו מגבלות הסכומים להפקדות עבור בעלי שליטה.

בשנת 2008 תוקן חוק הפיקוח-קופות גמל (תיקון 3) כך שבוטלה האפשרות לחסוך בקופות הגמל לתגמולים למטרת קבלת סכום חד פעמי הוני ונקבע כי משיכת כספים שיועדו לקצבה כסכום חד פעמי תתאפשר רק במסגרת היוונם ובתנאי שהחוסך הותיר בידיו את סכום הקצבה המזערית (כ- 4,356 ש”ח נכון לשנת 2012).

מטרת החוק שאושר בימים אלו הינה השלמת הרפורמה לעידוד החיסכון לקצבה תוך הרחבת הטבות המס הניתנות בעת משיכת הכספים מהאפיק הקצבתי וקביעת כללים אחידים להיוון קצבה לכדי סכום חד פעמי. כמו כן הוסרו מגבלות קיימות לעניין הפקדות חברה בעבור בעל השליטה, עוגנה האפשרות להותיר כספי פיצויים בקופה לא משלמת לאחר התחשבנות המס ועוד.

להלן השינויים הנוגעים לעניין הפטור על הקצבה ועבור בעלי שליטה:

•1.    העלאת הפטור על הקצבה המזכה- סעיף 9א(ב) לפקודה

הגדרת קצבה – קצבה מאת מעביד או מאת קופת גמל לרבות קצבת אובדן כושר עבודה ולמעט קצבת שארים לפי 9(6ו).

הגדרת קצבה מזכה– סך כל הקצבאות שמקבל אדם למעט קצבה מוכרת.

תקרת קצבה מזכה –  8,190 ש”ח נכון לשנת 2012.

הפטור על קצבה מזכה– שיעור של 67% מתקרת הקצבה המזכה – 8,190 ₪*67% = 5,487 ₪ (שיעור הפטור עולה באופן הדרגתי בהתאם להוראת שעה כפי שיוסבר בהמשך).

הגדרת גיל זכאות לקבלת הפטור– גיל הפרישה או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה מזכה כולה או חלקה, לפי המאוחר מביניהם.

הגדרת גיל הפרישה– פרישה על פי חוק גיל הפרישה (67 גבר, 62 אישה) או פרישה מוקדמת בשל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 75% או יותר שנקבעה על פי אחד החוקים כמפורט בסעיף 9(5)(א) לפקודה או על פי התקנות שהותקנו לפי סעיף 9(5)(ב) לפקודה.

התיקון קובע כי הפטור על הקצבה המזכה יועלה באופן הדרגתי עפ”י המתווה הבא (בש”ח):

•2.    שינוי אופן חישוב הפטור על הקצבה המזכה- סעיף 9א(ב) לפקודה:

טרם התיקון, פטור קצבה מזכה היה בשיעור של 35% מהקצבה או תקרת הקצבה המזכה עפ”י הנמוך מביניהם ואולם תיקון 190 משנה הגדרה זו וקובע כי פטור קצבה מזכה יהא מוחלט ללא תלות בגובה הקצבה החודשית ויעמודתמידעלשיעורשל 35% מתקרתהקצבההמזכה.

פטור זה העומד על 2,867 ש”ח בחודש מתקזז עם נוסחת השילוב החדשה (שתוסבר בהמשך) ובנוסף אליו קיים פטור נוסף בשיעור של 8.5% = 696 ש”ח בחודש (עולה באופן הדרגתי כפי שמתואר בטבלה לעיל) שאינו מתקזז עם נוסחת השילוב החדשה וכל אחד יהא זכאי לנצלו.

להלן מס’ דוגמאות להמחשת המשמעות הכספית של השינויים בקצבה המזכה נכון לשנת  2012 (בש”ח):

להלן טבלה המרכזת את גובה הקצבה המקסימלית ברוטו שלא מגיעה לסף המס (הכנסה החייבת במס ואולם בהתחשב בנקודות הזיכוי המס מתאפס) וזאת בהנחה של זכאות לפטור מלא  מתקרת הקצבה המזכה ( בתנאי כי לא שולמו מענקי פרישה פטורים)  וניצול נקודות זיכוי בסיסיות (2.25 לגבר ו 2.75 לאישה):

דגשים

• א. כל מי שמקבל קצבה חודשית והגיע לגיל הזכאות זכאי לפטור מידי של 8.5%*8,190 ש”ח = 696 ש”ח בחודש גם אם יש פטור על הפיצויים כנגד ביטול הפטור על הקצבה (נוסחת השילוב הישנה). בנושא זה קיימת פרשנות בשוק הסוברת כי יתכן והפטור הנוסף יתקזז אל מול נוסחת השילוב הישנה (ככל שהפגיעה בפטור על הקצבה עולה על 2,867 ש”ח) שכן בלשון החוק לא נרשם אחרת. ואולם בשיחות עם מנהל תחום קופ”ג בנציבות מס הכנסה עולה כי כוונת המחוקק הינה פטור מוחלט שאינו מתקזז במטרה לתת פיצוי בגין ביטול המסלול ההוני במסגרת תיקון 3. בנושא זה צפויה לצאת הבהרה מטעם רשות המיסים.
• ב. מימוש הפטור הנוסף מותנה בקבלת אישור פקיד השומה ואולם נכון למועד כתיבת מסמך זה, מערכות מס הכנסה טרם מוכנו ואינן תומכות את השינויים התחיקתיים. כמו כן, ידוע לנו כי יצאה הנחיה לפקידי השומה שלא לתת אישורים ידניים למימוש פטור זה. אנו מניחים כי בתקופה הקרובה תוציא רשות המיסים הנחיות ביצוע לגופים המשלמים קצבאות למתן ההטבה באופן אוטומטי (רטרו לתחילת 2012) לכל מי שמקבל קצבה חודשית ממשלם אחד בלבד וכן תצא הודעה לעניין אופן הפניה לפקידי שומה עבור מקבלי קצבאות להם יותר ממשלם אחד.
• ג. בעקבות המעבר לחישוב הפטור הבסיסי באופן מוחלט בשקלים ללא תלות בגובה הקצבה בפועל מומלץ לכל מי שפרש עד 31/12/2011 והגיע לגיל הזכאות, לבצע בדיקה פרטנית (הכפופה לכללי נוסחת השילוב הישנה) הבוחנת האם קיימת לו זכאות לפטור נוסף מעבר לאמור בסעיף א’ לעיל.
• ד. פטור קצבה מזכה ופטור קצבה מוכרת (שיוסבר בהמשך) הופרדו ואינם תלויים עוד האחד בשני וזאת בניגוד להגדרה טרם התיקון לפיה הפטור על הקצבה היה הגבוה מבין המזכה או המוכרת.
• ה. תחולת סעיף העלאת הפטור על הקצבה ושינוי אופן חישובה הינו החל מ- 01.01.2012

•3.    קצבה מוכרת – סעיף 9 א’ (ב1)

תיקון 190 מגדיר מחדש את המושג קצבה מוכרת. נזכיר כי הקצבה המוכרת נולדה בשנת 2000 מתוך מטרה למנוע כפל מס וזאת בעקבות הוספת סעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה שקבע תקרות להפקדת תגמולי מעביד לתוכניות פנסיוניות.  כמו כן נציין כי עפ”י מדיניות מס הכנסה, נכללה הקצבה המוכרת בנוסחת השילוב ולא עמדה בפני עצמה לעניין חישוב הפטור על הקצבה כך שהפטור על הקצבה החודשית היה הגבוה מבין הקצבה המוכרת לקצבה המזכה. כמו כן נדגיש כי בקרן פנסיה ותיקה לא ניתן לתבוע קצבה מוכרת.

להלן ההגדרה החדשה של הקצבה המוכרת כפי שנקבעה בתיקון 190:

קצבה מוכרת– חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה הנובע מתשלומים פטורים שיפורטו להלן:

• א. חלק המעביד לתגמולים העולים על שיעור של 7.5% כפול 4 פעמים שכר ממוצע במשק – סעיף 3(ה3).
• ב. תגמולי העובד ששולמו לתוכנית קצבה העולים על השיעור המרבי להפקדה (7%) כפול משכורתו של העובד או השכר הממוצע במשק לחודש לפי הנמוך מביניהם.
• ג. הפקדות במעמד עצמאי לקופת גמל לקצבה למעט החלק שהעמית היה זכאי בגינוי לזיכוי לפי סעיף 45 א או לניכוי לפי סעיף 47.
• ד. כספי פיצויים בקופה לא משלמת לקצבה או בקופה אישית לפיצויים שהועברו לאחר סיום העבודה ולאחר התחשבנות המס לחשבון חדש ע”ש העמית הסגור להפקדות נוספות- יוסבר בהרחבה בהמשך.
• ה. כספי עמית שנפטר שהועברו על ידי המוטב מקופה לא משלמת או מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון חדש בקופה לא משלמת לקצבה ע”ש המוטב הסגור להפקדות נוספות – יוסבר בהרחבה בהמשך.

דגשים:

• א. הזכאות לפטור קצבה מוכרת הינה בפרישה מוקדמת עקב נכות או החל מגיל 60.
• ב. הקצבה המוכרת פטורה במלואה בעת קבלתה כקצבה חודשית שוטפת, כלומר הן מרכיב הקרן והן מרכיב הרווח.
• ג. במסגרת התיקון, בוצע שינוי לרעה באופן חישוב הקצבה המוכרת בגין תגמולי העובד כך שרק החלק העולה על שיעור של 7% * 8,619 ₪ ( 1 שמ”ב) יהא קצבה מוכרת וזאת בניגוד למצב ערב התיקון בו כל חלק העובד לרבות החלק שקיבל זיכוי לפי סעיף 45 א’ היה בגדר קצבה מוכרת כלומר כל תגמולי העובד מהשקל הראשון. כמו כן יש לשים לב כי קיים פער קטן בין השכר הממוצע במשק לתקרת הכנסה מזכה = 8,619 ₪ – 8,500 ₪ = 119 ₪ עבורו העובד אינו נהנה מזיכוי ואינו נהנה מהגדרת קצבה מוכרת.
• ד. פטור קצבה מזכה ופטור קצבה מוכרת הופרדו ואינם תלויים עוד האחד בשני. נזכיר כי ההגדרה טרם התיקון הייתה כי הפטור על הקצבה הינו הגבוה מבין המזכה או המוכרת כלומר כעת נקבע כי לקצבה המוכרת פטור מוחלט שאינו תלוי במימוש מענקי פרישה בפטור ממס ו/או בזכאות לקצבאות אחרות הפטורות ממס מכוח קצבה מזכה.
• ה. הוראות התחולה של הגדרת הקצבה המוכרת החדשה הינה מ- 01.01.2012 ובהתאם נוצרו למעשה (לדעתנו שלא במתכוון) שתי תקופות לקצבה המוכרת הן עבור תגמולי עובד והן עבור הפקדות במעמד עצמאי :

תקופה ראשונה  – קצבה מוכרת שנובעת מתשלומי עובד במעמד שכיר מהשקל הראשון וכן הפקדות במעמד עצמאי שלא היו זכאיות לניכוי (אבל כן לזיכוי) שבוצעו עד 31.12.2011. לעניין זה נמסר לנו כי עמדת נציבות מס הכנסה היא כי מי שיבחר בשיטת חישוב זו, תחול עליו נוסחת השילוב הישנה לרבות התלות בין הקצבה המוכרת לקצבה המזכה.

תקופה שניה – קצבה מוכרת שנובעת מתשלומי עובד במעמד שכיר מעל 7% כפול שמ”ב וכן הפקדות במעמד עצמאי שלא היו זכאיות לניכוי ולזיכוי שבוצעו החל מ 01.01.2012.

• ו. משיחות הבהרה מול מס הכנסה עולה כי ישנה כוונה לפרש את הזכאות לקצבה מוכרת רק עבור תוכניות ביטוח שנפתחו מ 01/95 וזאת בניגוד לתכלית החוק ולפרשנות הקיימת – אנו סבורים כי בנושא זה צפוי מאבק אל מול הפרשנות החדשה של הרשות ובסופו של יום הגדרת קצבה מוכרת תהא על כל סוגי התוכניות הפנסיוניות למעט קרן פנסיה ותיקה וזאת ללא קשר למועד תחילת התוכנית.
• ז. יודגש כי פטור קצבה מוכרת יהיה ניתן למימוש רק כנגד הוכחה בפועל בעזרת טפסי 106 אותם יש לשמור החל משנת 2000 ואילך.

•4.    בעלי שליטה

במסגרת התיקון, בוצעו שינויים גם בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה המתייחס לבעלי שליטה בחברת מעטים. על פי התיקון, חברת מעטים תהיה רשאית לנכות כהוצאה לצרכי מס, סכומים שתשלם לטובת בעל השליטה עבור תוכניות פנסיוניות למטרת קצבה כדלקמן:

• א. לעניין תשלום תגמולים ואי כושר עבודה, יראו את בעל השליטה כשכיר רגיל כך שהחברה תוכל לנכות הוצאה כפי שמנוכה עבור כל שכיר רגיל, כלומר עד לשיעור של 7.5% כפול 4 פעמים שמ”ב = 2,586 ש”ח (כולל אובדן כושר עבודה) ההוצאה מותרת לחברה וההפרשה אינה מהווה הכנסה חייבת בידי בעל השליטה. בעת הפרשה מעל תקרה זו, ההוצאה תותר לחבר כנגד זקיפת ההפרשה לבעל השליטה.
• ב. לעניין תשלום פיצויים, החברה תוכל לנכות הוצאה עד לשיעור של של 8.33% משכרו של בעל השליטה ולא יותר מ 11,950 ש”ח לשנה.

דגשים:

• א. לפני מתן המלצה לשינוי מבנה ההפקדות, יש לבדוק אם ניתן להגדיל הפרשות בתכניות הקיימות, לצורך הוספת תגמולי מעסיק, או פיצויים, או תגמולי עובד לסעיף 47.
• ב. לעניין קרן השתלמות לבעל שליטה לא חל שינוי וההוצאה המותרת לחברה נותרה על שיעור של 4.5% מ 15,712 ש”ח לחודש.
• ג. תחולת התיקון החל מ -01.01.2012

לעניין זה, נביא מס’ דוגמאות להסדר פנסיוני עבור בעל השליטה:

דוגמא ראשונה – שכר מבוטח של עד 25,500 ש”ח

• א. הפקדת המעביד בשיעור של עד 7.5% (כולל אובדן כושר עבודה) משכר 25,500 ש”ח – הכל הוצאה מוכרת לחברה.
• ב. הפקדת עובד בשיעור של עד 7% משכר 25,500 ש”ח – זיכוי של 208.25 ש”ח בחודש+ קצבה מוכרת בגין החלק העולה על 7% כפול שכר ממוצע במשק.
• ג. הפקדת המעביד בסך חודשי של 996 ש”ח או 11,950 ש”ח לשנה לפיצויים – הוצאה מוכרת למעביד. נדגיש כי בהתאם לתקנה 19 ניתן להפקיד פיצויים אלו בקופה משלמת אליה הופקדו התגמולים (בכפוף להסכמת הקופה) או לחלופין בנפרד לקופה לא משלמת.
• ד. בגין רכיבי הכנסה נוספים שאינם מבוטחים (החזרי הוצאות, שווי רכב וכו’) ועד תקרה של 8,500 ש”ח לחודש, יפקיד בעל השליטה באופן עצמאי שיעור של 16% מתוכו 11% יותר כניכוי ( החזר בגובה המס השולי) ו 5% יותרו כזיכוי ( החזר של 35% מההפקדה).
• ה. בגין ההפרש שבין ההכנסה המבוטחת ( 25,500 ש”ח) ועד ל 34,476 ש”ח ( 4 פעמים שמ”ב) תוכל החברה לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה עבור בעל השליטה בשיעור של עד 3.5% מההפרש תוך התרת ההוצאה לצרכי מס במלואה.
• ו. נזכיר כי בעת עזיבת עבודה, יוכל בעל השליטה להותיר למטרת קצבה את הפיצויים שנצברו לו בתוכנית הפנסיונית ( החל משנת 2008 בכל סוגי התוכניות) ובנוסף למשוך פיצויים במזומן מהחברה תוך התרת ההוצאה לחברה וניצול הפטור לו היחיד זכאי.

דוגמא שניה – שכר מבוטח של מעל 34,000 ש”ח

• א. הפקדת המעביד בשיעור של עד 7.5% (כולל אובדן כושר עבודה) משכר 34,000 ש”ח – הכל הוצאה מוכרת לחברה.
• ב. הפקדת עובד בשיעור של עד 7% משכר 34,000 ש”ח – זיכוי של 208.25 ש”ח בחודש+ קצבה מוכרת בגין החלק העולה על 7% כפול שכר ממוצע במשק.
• ג. הפקדת המעביד בסך חודשי של 996 ש”ח או 11,950 ש”ח לשנה לפיצויים – הוצאה מוכרת למעביד. נדגיש כי בהתאם לתקנה 19 ניתן להפקיד פיצויים אלו בקופה משלמת אליה הופקדו התגמולים (בכפוף להסכמת הקופה) או לחלופין בנפרד לקופה לא משלמת.
• ד. בגין רכיבי הכנסה נוספים שאינם מבוטחים (החזרי הוצאות, שווי רכב וכו’) ועד תקרה של 8,500 ש”ח לחודש, יפקיד בעל השליטה באופן עצמאי שיעור של 5% אשר יותר כזיכוי ( החזר של 35% מההפקדה).
• ה. נזכיר כי בעת עזיבת עבודה, יוכל בעל השליטה להותיר למטרת קצבה את הפיצויים שנצברו לו בתוכנית הפנסיונית ( החל משנת 2008 בכל סוגי התוכניות) ובנוסף למשוך פיצויים במזומן מהחברה תוך התרת ההוצאה לחברה וניצול הפטור לו היחיד זכאי.

דוגמא שלישית – שכר מבוטח שחל עד 17,000 ש”ח

• א. הפקדת המעביד בסך חודשי של 996 ש”ח או 11,950 ש”ח לשנה לפיצויים – הוצאה מוכרת למעביד. הפקדה זו תותר בקופה לא משלמת בלבד.
• ב. הפקדה כעצמאי עבור רכיבי השכר שאינם מבוטחים ( שכר לפיצויים אינו נחשב שכר מבוטח) ועד תקרה של 17,000 ש”ח לחודש – בעל השליטה יפקיד שיעור של 16% מתוכו 11% יותר כניכוי ( החזר בגובה המס השולי) ו 5% יותרו כזיכוי ( החזר של 35% מההפקדה).
• ג. בגין מלוא ההכנסה, תוכל החברה לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה עבור בעל השליטה בשיעור של עד 3.5% מההפרש תוך התרת ההוצאה לצרכי מס במלואה.
• ד. נזכיר כי בעת עזיבת עבודה, יוכל בעל השליטה להותיר למטרת קצבה את הפיצויים שנצברו לו בתוכנית הפנסיונית ( החל משנת 2008 בכל סוגי התוכניות) ובנוסף למשוך פיצויים במזומן מהחברה תוך התרת ההוצאה לחברה וניצול הפטור לו היחיד זכאי.

שינויים נוספים לבעלי שליטה

עד לתיקון, ניתן היה לראות בתשלום קצבה מאת חברה לבעל השליטה בה או לקרובו שפרשו ממנה כהוצאה מוכרת על בסיס חודשי וזאת ללא כל תקרה או מגבלה.

בתיקון 190 נקבע כי חברה תהיה רשאית לקזז כהוצאה לצרכי מס, סכומים ששילמה כקצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בחברה או לקרובו. רישום ההוצאה יתאפשר עד לגובה קצבה שאינה עולה על סכום המתקבל ממשכורתו הממוצעת של מקבל הקצבה, בכל שנות עבודתו בחברה כשהיא מוכפלת ב 1.5% בגין כל שנת עבודה.

דגשים:

• א. המשכורת הממוצעת הינה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה כשהוא מחולק בשנות עבודתו בחברה (ותק בשנים חודשים וימים).
• ב. החישוב מבוצע על בסיס נומינאלי ואינו כולל הצמדות אף לא לגבי הקצבה המשולמת בפועל.
• ג. תחולת הסעיף מ- 01.01.2012

הכותב: אבי רוזנבאום , מנהל המטה המקצועי מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע”מ