שאלה:

עו”ד מואשם בסיוע לביצוע עבירה פלילית בעקבות מעשים אשר נעשו במסגרת עבודתו כעו”ד, בגין שירותים אלו קיבל שכר טרחה מהלקוחות אשר הואשמו בפלילים.

עד כה ישנן הוצאות מהותיות של יצוג ע”י עו”ד בגין הליך המשפט.

השאלה מה ההוראות לגבי התרת מס תשומות בגין חשבוניות של הוצאות משפטיות בנדון ?

תשובה:

כמו במ”ה כך גם לעניין מע”מ קיימת הגנה גם על עניינים אישיים ולפיכך אין להתיר את ההוצאה יחד עם זאת רצ”ב חלקים מפסיקה של מע”מ בנושא דומה המאפשר במידה ויזוכה בהליך הפלילי ב – 50% מהתשומות. רצ”ב גם פסק הדין.

ע”ש 1018/03, צנעני בן ציון נ’ מע”מ רחובות. מיסים יח/6 (דצמבר 2004) ה-35 מיסים יח/6 (דצמבר 2004) ה-35,עמ’ 245.

ד.       שכ”ט עו”ד במשפט הפלילי

המערער טען כאמור כי הוא רשאי לנכות את מס התשומות בגין שכה”ט אשר שילם לעו”ד המגן עליו בהליך הפלילי, במסגרתו הואשם בעבירות שונות ובהן מרמה וזיוף.

העבירות המיוחסות למשיב נובעות מהעסקה נשוא פסק הבוררות.

…

מעיון בכתב האישום נראה כי גם במקרה שבפני מדובר בהגנה על אינטרסים מעורבים. בכתב האישום, אשר הוצג במהלך הדיון, נאמר כי המערער הינו עו”ד המנהל תיק עוסק מורשה.

המערער מואשם בכך כי קיבל במרמה סכום של 400,000 דולר מאדם שהיה לקוח שלו.

 …

באותו מקרה מביא בית משפט דוגמא בו ניתנים 50% משירותיו של רו”ח בעסקאות חייבות במע”מ ו-50% בעסקאות שאינן חייבות במע”מ. נקבע כי על מנת להגיע ליחס האמיתי המותר בניכוי מס התשומות על שירותיו של רוה”ח, יש לבדוק למה שימשו התשומות. יש לבדוק לאלו פעולות נתן רוה”ח את שירותיו ואם מדובר בתשומות כלליות המשרתות את משרד החברה כגון מים וטלפון, ויש לבחון איזה חלק מהפעילות נעשתה במשרדי החברה הקשורה לעסקאות החייבות במע”מ ואיזה לעסקאות פטורות.

קביעת היחס צריכה להעשות על ידי המשיב. לכן קבע בית המשפט כי יש להחזיר את התיק על מנת לקבוע מחדש את השומה. נקבע כי על המשיב לבדוק את היחס על פי ראיות שתביא המערערת בפניו. אם לא יגיע המשיב ליחס מדוייק, ניתן יהיה לעשות שימוש בשיעורי הניכוי השרירותיים הקבועים בתקנות.

נראה כי במקרה שבפני אין כל צורך להחזיר את התיק למשיב.

אפשר לקבוע באופן סביר כי הוצאות שכה”ט לשם הגנה על המערער במסגרת ההליך הפלילי, מתחלקות באופן שווה בין ההגנה על אינטרס פרטי שלו לבין ההגנה על עיסוקו כעורך דין.

עד כאן לעניין ייחוס ההוצאה.

למרות כל האמור לעיל, אין לאפשר בשלב זה למערער לנכות את מחצית התשומות הנכללות בחשבוניות נשוא הערעור.

השאלה אם זכאי המערער לנכות את מחצית התשומות בגין ההגנה המשפטית תלויה בתוצאות ההליך הפלילי.

רק אם יזוכה, ניתן יהיה לבצע את הניכוי. אם יורשע המערער בעבירות המיוחסות לו או בחלק מהן, הרי שמטעמים של תקנת הציבור לא יהיה מקום להתיר לו לנכות את ההוצאות. זאת לאור העובדה כי העבירות המיוחסות למערער הינן עבירות של מחשבה וכוונה ואין מקום להתיר ניכוי הוצאות שנוצרו לשם הגנה בפני הרשעה בעבירות מסוג זה (ראה את פסק דינו של כב’ השופט ביין בעניין ורד מחזור לעיל).

השאלה של תקנת הציבור ותוצאת ההליך הפלילי הינה חלק בלתי נפרד מקביעת זכאותו של המערער לביצוע הניכוי. השלב שבו אנו נמצאים הינו שלב מוקדם ויש להמתין לתוצאות ההליך עד לקביעה הסופית.

לעניין זה מוארכים המועדים לשם ביצוע הניכוי במידה ויזוכה המערער מהאשמות המיוחסות לו.