מח’ מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע”מ

הכותבים: רו”ח (משפטן) ישי חיבה ורו”ח ענת דואני

ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע”מ

בשבוע שעבר התפרסם פסק דין בעניין ספידי לינק (ע”מ 46960-07-13). עיקר הדיון בפסק דין סבב סביב הסוגיה המשפטית, האם ניתן לקזז הפסד עסקי מועבר מהכנסה מעסקה בעלת אופי מסחרי (להלן: “עבא”מ”). נקדים ונגלה כי בית המשפט קבע: כן !
כרקע בקליפת האגוז, נתאר כי פסק דין דן בחברה בשליטה עקיפה של יחיד – אשר הפעילה בעבר “קפה אינטרנט”, הפסידה והפסיקה פעילותה. שנים ספורות לאחר מכן הכניס אותו יחיד, שעסק לפני כן בתיווך 5 מיליוני ₪. הסוגיה העיקרית שנדונה בפסק הנה כי עניין סרובו של פקיד השומה לבקשת החברה לבצע קיזוז ההפסדים העסקיים המועברים מהכנסות אלו.
כבוד השופט הארי הירש בפסק דין ארוך, מעמיק ומנומק קובע כי אמנם פעולות אלו הינן בגדר עסקה בעלת אופי מסחרי כעמדת פקיד השומה אך בניגוד לו קיבל השופט את עמדת המערערת וקבע כי ניתן לקזז ההפסד עסקי מועבר כנגד הכנסה מעבא”מ ויש לפרש את הוראות סעיף 28(ב) לפקודה באופן רחב.
יצוין, והשופט מאזכר זאת במספר הזדמנויות, כי טענת המלאכותיות והסבת הכנסות אלו על ידי היחיד לתוך החברה רק מתוך כוונה לקזז מהכנסות אלו את הפסדיה העסקיים (והובאו ציטוטים מעדויות, המאששים זאת) לא נטענו על ידי פקיד השומה, ולכן לא נדונו.
נצטט /נדגיש מתוך הפסק נקודות חשובות לטעמנו (רוב ההדגשות – שלנו):

לעניין בחינת “פעילות המגיעה לכדי עסק” – עניין “קיום המנגנון העסקי” איבד מחשיבתו שכן בימינו בעולם הגלובלי אדם יכול לנהל את עסקיו בכל שעות היממה בכל מקום שיחפוץ ולא בהכרח יפעל באמצעות “מנגנון” במובן המסורתי של המונח (משרד, עובדים וכו’). “ניתן לומר כי במאה העשרים ואחת קיומו של מנגנון עשוי להצביע על קיומו של עסק, אך העדרו של מנגנון (במובן המסורתי) איננו בהכרח מצביע על אי קיומו של עסק“. לדעתנו ראוי ליישם אמירה זו גם לעניין העמידה בתנאי חוק עידוד השקעות הון תוך מתן פרשנות למונח “פעילות ייצורית” במובן הרחב.

עולה מהפסק כי האבחנה בין עסק אקראי (שהותר לקזז כנגדו הפסד עסקי מועבר לפי הלכת א.ח.א גולדשטיין) לבין עבא”מ הינה מלאכותית ואנכרוניסטית, ויש לבוחנן כאחד.

“הגישה המסתמנת בנושא קיזוז הפסדים בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות ובבית המשפט העליון בפרט, היא גישה מרחיבה לפיה יש לאפשר קיזוז הפסדים אלא אם איסור הקיזוז נקבע במפורש בחוק“.

“ניצבת בפנינו השאלה האם ניתן לפרש את סעיף 28(ב) לפקודה כאילו צוין בו: “כנגד סך כל הכנסתו של אדם לפי סעיף 2(1) לפקודה וכו“, כך שהקיזוז יותר כנגד כל הכנסה פירותית אקטיבית? כאמור, דעתי היא כי התשובה היא חיובית“.

“הנני ער לכך כי הגישה המוצעת בפסק דין זה עשויה להוביל לתוצאה דומה בעניין הסוגיה ההפוכה – דהיינו כי יש להתיר קיזוז הפסד מעבא”מ כנגד רווח מעסק בשנים הבאות… להמחשת הנקודה, ניטול כדוגמא אדם שעשה עסקה ספקולטיבית וחד פעמית והפסיד 100,000 ₪. החיסרון הכלכלי שלו אמיתי ואם בתקופה הבאה ירוויח 100,000 ₪ מעיסוק בעסק, אזי מצבו הכלכלי על פני ציר הזמן הינו מאופס ולא יותר מכך. תשלום מס של עד 48% על הרווח בעסק איננו מוצדק אלא אם קיימת בחוק הוראה מפורשת שאוסרת את הקיזוז בשל תכלית ברורה וראויה“.

אנו מברכים על פסיקה זו ורואים בה ראייה תכליתית כלכלית אמיצה, חופשייה מכבלי דקויות לשון החקיקה ככל שהללו קיימים, תוך חתירה להטלת מס אמת על הרווח הכלכלי שנצמח לנישום.