שאלה:

ליחיד יש הכנסה מהשכרת 2 דירות למגורים, שאלה: האם סעיף 122 וחוק הפטור מאפשרים להכניס את ההכנסות מדירה אחת לחוק הפטור ואת ההכנסות מדירה שניה לסעיף 122 ?

תשובה:

רצ”ב חלק ממאמרו של עו”ד שי עינת – חייב אני לציין כי קיימים מספר מלומדים המצדדים בעמדה זו, אולם עמדת משרדנו הינה שמרנית מעט יותר בנושא זה לפיה הסיכויים כי פקיד השומה יקבל עמדה זו הינם נמוכים.

חוק הפטור קובע כי כאשר ההכנסה עולה על תקרת ההכנסה הפטורה ( כיום 4,510 ₪), הרי שאז יש להפחית אותה בגובה הסכום העודף. כלומר, כל שקל עודף מעל תקרת הפטור, מפחית בשקל את סכום תקרת ההכנסה הפטורה (“התקרה המתואמת”). המשמעות היא, שאם סך דמי השכירות עולים על כפל תקרת הפטור – הפטור נעלם לחלוטין. כמו-כן ניכוי הוצאות, קיזוז הפסדים וזיכוי ממס אפשרי רק על חלק ההכנסה החייב במס מעבר לתקרה המתואמת (יותר בניכוי פחת רגיל ולא פחת מואץ).

אבקש להציג רעיון כיצד בכל זאת למקסם את הסכום הפטור ממס גם כאשר סכום ההכנסות מדמי שכירות עולה על 4,500 ש”ח. יוער כבר בתחילה כי יתכן ופקידי השומה לא יקבלו עמדה זאת. בכל מקרה לדעתי הדבר נשען על פרשנות משפטית אפשרית.

בואו נצא לדרך. נניח כי למר ישראלי למר פלוני שתי דירות.

דירה א’ ממנה יש לו הכנסות מדמי שכירות בסך 3,000 ₪. דירה ב’ ממנה נובעים לו 4,000 ₪ הכנסות מדמי שכירות.

בהתאם לנוסחת החישוב נפעל כדלקמן: ההכנסות מדמי שכירות, עולות על תקרת הפטור בסכום של 2,500 ₪. מכאן תקרת הפטור קטנה בסכום זה, משמע, תקרת הפטור האפקטיבית היא 2,000 ₪ ( 4,500-2,500=2,000).

דירה א’ – מדירה א’ נובעת הכנסה של 3,000 ₪. תקרת הפטור האפקטיבית הינה 2,000 ₪. מכאן ההכנסה החייבת במס – 1,000 ₪. לדעתי מהכנסה זו ניתן לנכות סכום הוצאות יחסי ועל היתרה לשלם מס שולי.

דירה ב’ – מדירה ב’ נובעת הכנסה של 4,000 ₪. לדעתי אין כל מגבלה חוקית לבקש למסותה במסלול הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה (קרי שיעור מס של 10%).

על ידי פיצול סכום דמי השכירות בין מסלולי המיסוי השונים הפחתנו בצורה משמעותית את סכום ההכנסה החייבת במס השולי.