גמלת נכות מעבודה בגין הטבת חשמל חינם

מח’ מיסוי אליוט ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע”מ

ביום 13 באוגוסט 2014 ניתן פס”ד של ביה”ד הארצי לעבודה (עב”ל 45477-09-11 ו- 45521-09-11) בשני ערעורים של שני עובדי חברת החשמל שנדונו במאוחד, ובו נקבע שהטבות החשמל יכללו בבסיס חישוב הגמלה, שנה אחורנית בלבד ולא מיום הזכאות לגמלת הנכות.

עיקרי החוק

סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי בתביעת גמלה שתוגש לאחר שניים עשר חודשים מיום היווצרות עילת התביעה, לא תשולם בד”כ גמלת כסף לתקופה שקדמה לשניים עשר החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה. תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ”ח – 1998, קובעת: “הודיע מי שמשתלמת לו גמלה, כי נוצרו נסיבות שבגינן הוא זכאי להגדלת הגמלה…, יראו בהודעה תביעה לגמלה…”. התקנה נועדה לחייב מבוטח החפץ בהגדלת הגמלה, בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל), ומשכך, יחולו על התביעה הוראות סעיף 296 כאמור.

תמצית עובדתית

שני עובדי חברת החשמל שלמה מלכה וציון אלאלוף (להלן: העובדים) נפגעו בתאונות עבודה ולאחר הליכים משפטיים נקבעו להם אחוזי נכות לקבלת גמלת נכות מעבודה.

מר מלכה – נפגע בשתי תאונות עבודה במהלך שנת 1997, ולאחר הליך משפטי נקבעה לו דרגת נכות בשיעור 25% לצמיתות.

מר אלאלוף – נפגע ביום 13.8.1995. ביום 21.2.2002, ועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות בשיעור 10% מיום 14.2.1996. בעקבות ערעורו נקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור 25%.

בתביעת שני עובדי החברה לביה”ד האזורי, טענו העובדים כי יש לכלול את הטבות החשמל בבסיס חישוב הגמלה מיום הזכאות לגמלה. לטענתם, למרות שההטבה לא נכללה בתלוש, שולמו בעבורה דמי ביטוח על ידי המעסיק. המל”ל הסכים להוסיף את ההטבה לחישוב הגמלה לתקופה של שנה אחורנית בלבד ממועד הגשת התביעה לביה”ד, ולא מיום הזכאות לגמלה.

ביה”ד האזורי דחה את התביעה והסוגיה הגיעה לביה”ד הארצי:

דיון והחלטה

רכיב השכר בגין הטבת חשמל לא הופיע בתלושי השכר של עובדי חברת החשמל, במועד הפגיעה של העובדים דנן, וגם שנים רבות לאחר מכן. בשני המקרים תאונת העבודה הוכרה ככזו, שנים לאחר קרות האירוע, וזאת רק בעקבות הליכים משפטיים. בין לבין, קיבלו התובעים הודעות מהמל”ל על קצבאות הנכות/מענק הנכות להם הם זכאים, כאשר הסכומים לא כללו כל התייחסות להטבת החשמל. על אף האמור, סוגיה זו הועלתה לראשונה על ידי העובדים רק בעת הגשת התביעה לביה”ד האזורי לעבודה. ביה”ד מקבל את עמדת המל”ל וקובע כי יש לראות בהגשת התביעה לביה”ד האזורי כתביעה לגמלה, ובשל כך חלות הוראות השיהוי מכח סעיף 296 לחוק, קרי שנה אחורנית לכל היותר.

בשולי הדברים

יצוין כי בתקופה בה נפגעו העובדים פעלה חברת החשמל כגופים גדולים אחרים במשק, ושילמה דמי ביטוח באופן גלובלי ממוצע ולא באופן פרטני לכל עובד. בשנת 2005 הוציא המל”ל הוראה לפיה: “אין לערוך גילומים קיבוציים ללא שמות העובדים וללא יחוס התשלומים לעובדים שקבלו אותם”. מן האמור עולה כי ראוי שכל הטבות השכר יכללו בתלושי השכר של העובדים, ובכל אופן בכל תביעה לגמלה שתוגש למל”ל יש לציין במפורש על קיומה של הטבת שכר נוספת ככל שקיימת, אחרת יחול שיהוי כפי שנפסק בהלכה זו.

לא למותר להזכיר כי בעקבות תובענה ייצוגית שהגישה ההסתדרות כנגד המל”ל, הוסכם כפתרון ביניים כי המל”ל יבצע התאמות בגמלאות שונות לעובדים בגין שומות ניכויים שביצע המל”ל אצל מעסיקיהם (ראה מבזק מס’ 509).

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע”מ עם רו”ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור. נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support