לאופן העסקתו של מבוטח יש השפעה רבה על זכאותו לגמלאות מן המוסד לביטוח לאומי. בעיתות אלה, שומה על המעבידים המצמצמים את הוצאותיהם להיות ערים להשלכות פעולותיהם.

שינוי אופי העסקה של עובד לפני הפסקת עבודה

אחד מהאמצעים בהם מעסיק יכול לנקוט כדי לצמצם את הוצאותיו בתקופה זו, והעלול להביא לפגיעה בזכאות לדמי אבטלה, הוא שינוי אופי הַעֲסָקָה של עובדו, לדוגמה: שינוי סטטוס עובדו מעובד חודשי לעובד יומי או לעובד שעתי.

סעיף 160 לחוק הדן בזכאות לדמי אבטלה קובע כי: “דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 …”.

סע’ 161 לחוק קובע תקופות אכשרה שונות בהתאם לחישוב הכנסתו של הזכאי, כדלהלן:

עובד ששכרו מחושב על בסיס חודשי (עובד חודשי) צריך לצבור 360 ימים מתוך 540 ימים בתקופה לפני שהתייצב בלשכת התעסוקה. עובד ששכרו מחושב על בסיס יומי (עובד יומי) צריך לצבור 300 ימים מתוך 540 ימים בתקופה לפני שהתייצב בלשכת התעסוקה.

כאשר שכיר יום עובד 18 ימים בחודש או יותר, המוסד לביטוח לאומי רואה בעובד כזה עובד חודשי לעניין דמי אבטלה. כלומר, שכיר יום, שמספר ימי העבודה שלו בחודש הוא 17 או פחות, יתקשה לצבור תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה (300 ימי עבודה מתוך 540 ימים רצופים).

בית הדין הארצי לעבודה דן בעניין האמור לעיל בפסק דין לאונג ברנוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי (עבל000057/08, מיום 16/12/2008).

במקרה זה, התובעת עבדה אצל אותו מעסיק במשך 4 שנים וחצי באופן קבוע: בשבוע אחד עבדה יומיים, ובשבוע שלאחר מכן עבדה שלושה ימים. התובעת קיבלה קרן השתלמות וביטוח מנהלים במשך כל התקופה. שכרה חושב לפי 100 שעות על בסיס שעתי. בשנתיים הראשונות עבדה על בסיס חודשי, ולאחר מכן, ביוזמת המעביד, קיבלה את שכרה על בסיס יומי. בשלב זה ניתן לה החזר השתתפות בארוחות, דמי נסיעה, דמי מחלה וחופשות. המעסיק הבטיח לה שזכויותיה לא ייפגעו.

התובעת עבדה בתקופה הרלוונטית בין 10 ל- 12 ימים בחודש, לא קיבלה שכר עבור ימי החג שחלו באותו החודש, וקיבלה את שכרה בפועל על פי שעות העבודה המדוייקות שעבדה בהן בכל יום, כולל שעות נוספות, אם עבדה מעבר לשעות הרגילות.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה לדמי אבטלה, מן הטעם שלא צברה תקופת אכשרה מספיקה כעובדת יומית. גם בית הדין האזורי וגם בית הדין הארצי דחו את הערעור שהגישה.

בית הדין הארצי קבע כי לא נמצא בחוק הביטוח הלאומי תימוכין לעמדת המערערת, שמבוטח שדפוס העסקתו קבוע הוא עובד חודשי.

לפיכך, מי ששכרו מחושב לפי בסיס יומי או לפי בסיס של שעות הוא “שכיר יום”, ואילו כל מי ששכרו אינו כזה יסווג כשכיר חודשי.

חישוב תקופת האכשרה לדמי אבטלה

מי שעובד מספר ימים מועט בשבוע כעובד יומי, ספק אם יהיה זכאי לדמי אבטלה,שכן, אם לדוגמה, העובד היומי עובד 3 ימים בשבוע אזי בתקופת עבודה רצופה של 540 ימים קלנדריים יזקפו לזכותו 231 ימי עבודה 3)   X540:7( ומאחר ולא צבר תקופת אכשרה כחוק – הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

אם את אותן שעות העבודה יחלק העובד היומי ל-4 ימי עבודה בשבוע, הוא יצבור 308 ימי עבודהX4) 540:7) ואם יתייצב בלשכת התעסוקה מיד לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד – יהיה זכאי לדמי אבטלה.

אם העובד האמור יעבוד שלושה ימים בשבוע כעובד חודשי במשרה חלקית, הוא יוכל לצבור תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה כעובד חודשי (360 ימים מתוך 540 ימים בתקופה שלפני שהתייצב בלשכת התעסוקה).

לסיכום

מומלץ למעסיקים ולעובדים לתכנן מראש את ההיערכות להתמודדות עם המשבר הכלכלי, תוך כדי שמירה על הוראות חוקי העבודה והתחשבות באפשרות המירבית של כל עובד לקבל גמלאות מן המוסד לביטוח לאומי.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע”מ עם רו”ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט) ועו”ד אשר דדון.