ביום 23 בינואר 2008 התקבל בכנסת תיקון מס’ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. לתיקון זה השלכות מידיות ולטווח ארוך הן למעסיק והן לעובד בכל הקשור להפקדות ומשיכות של הגמל, הפיצויים ואובדן כושר עבודה.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס’ 3), התשס”ח-2008

להלן עיקרי התיקון לחוק והמשמעויות הנובעות ממנו :

חסכון הוני

1. חסכון הוני – נגמר. כל ההפקדות יהיו לקופות קצבה. אין הכרח להחליף קופה. כל הקופות ההוניות הקיימות (כולל קופות גמל ופוליסות ביטוח הוניות) יוסבו לקופות קצבה עבור הכספים החדשים המופקדים בהן משנת 2008 ואילך.

משמעות:

1.1.תקרת הפרשות – אין יותר תקרה הונית. התקרה הכוללת שהיא 4 פעמים השכר הממוצע במשק (30,652 ₪ בשנת 2008) נשארת.

 

 

1.2.משיכת כספים – פרט למשיכת פיצויים מהקופה, כל המשיכות יחשבו כמשיכת קצבה או סכום חד פעמי כהיוון קצבה – הגדרת משיכת סכום חד פעמי כהוון קצבה משליכה על המס שיגבה.

 

1.3.משיכת הכספים בסכום חד פעמי – נקבעו כללים לאפשרות להוון קצבה. משיכת סכום חד פעמי תתאפשר רק לאחר משיכת פנסיה בסכום של 3,850 ₪ לחודש (צמוד למדד מדי סוף שנה).

 

1.4.מיסוי המשיכה – בוצע איחוד של כללי המיסוי למשיכת קצבה והון (או בשמו החדש – הוון קצבה). להזכירכם טרם החוק משיכת כספי תגמולים הוניים היו פטורים ממס. כיום, המשיכה ההונית תהא חייבת במס שהיה חל על הקצבה שהייתה משולמת באם היה נמשך כקצבה.

 

1.5.מועד ההחלטה על פיצול המשיכה בין הון לקצבה – נדחה למועד הפרישה ומשיכת הכספים מהתוכניות.

 

1.6.עמית מוטב – הגדלת האוכלוסייה הנהנית מההגדרה לצורך קבלת הטבות מס בגין הפרשת העובד בגין חלק השכר שאינו מבוטח בביטוח פנסיוני. מאחר ונדרשת הפקדה של 1,165 ₪ לחודש לתוכניות קצבה כדי ליהנות מהטבת מס להפרשה עבור חלק השכר שאינו מבוטח, ומאחר וכל התוכניות הן כעת לקצבה, יוצא שכל מי ששכרו מעל כ- 6,354 ₪ (בהפרשות של 18.33% לפיצויים ותגמולים) מוגדר כיום כעמית מוטב ויכול ליהנות מניכוי וזיכוי מס מוגדלים עבור ההפרשה לרכיב השכר הלא פנסיוני – עד 16% מרכיב זה.

 

1.7.רצף קצבה – מקלט מס לכספי הפיצויים החייבים במס במעבר בין עבודות לפני גיל הפרישה – ניתן יהיה להחיל מקלט מס זה על כל כספי הפיצויים בכל הקופות. זהו יתרון ביחס למצב הקיים.

“קופות משלמות” ו”קופות לא משלמות”

2. “קופות משלמות” ו”קופות לא משלמות” – מינוח חדש. קופה משלמת היא קופה המשלמת קצבה וקופה לא משלמת היא כזו שאינה משלמת קצבה.

המשמעות:

2.1.תגמולים – כספי תגמולים ניתן יהיה למשוך רק מקופה משלמת. כלומר אם עובד ממשיך את הצבירות בקופות שטרם החוק הוגדרו כהוניות וכיום מוגדרות כקופות לא משלמות – כדי לקבל את כספי התגמולים יצטרך להעביר את הכסף לקופה המשלמת קצבה – גם במידה והוא מעוניין לקבל את הסכום כחד פעמי (הוון קצבה).

 

2.2.פיצויים – את כספי הפיצויים ניתן יהיה לקבל כסכום חד פעמי גם מקופה לא משלמת. במידה והעובד ירצה לקבל קצבה גם במקום כספי הפיצויים – יצטרך להעביר את הצבירה לקופה משלמת. הערה: לפני החוק לא ניתן היה לבצע זאת כי אסור היה להעביר את הפיצויים מקופה הונית לקופת קצבה. לאחר החוק שתי התוכניות נחשבות קצבה ולכן ניתן.

 

3. זיכוי מס על ההפקדות – הזיכוי לכל התוכניות יהיה אחיד ובשיעור של 35%. לפני החוק רק הפקדות העובד לקרן פנסיה מקיפה נהנו מזיכוי של 35%. לאחריו – מההפקדה לכל התוכניות.

4. קצבת מינימום – כל פורש יהיה חייב לקבל מינימום של 3,850 ₪ לחודש (המינימום יעודכן מדי סוף שנה בהתאם למדד) כקצבה לפני שיוכל לקבל סכום חד פעמי. במידה והסכומים הצבורים בקופתו מספיקים לקבלת קצבה גבוהה יותר, העובד יוכל לבחור, במועד הפרישה, אם לקבל את היתרה כהגדלת סכום קצבתו או כסכום חד פעמי כהיוון קצבה.

5. פטור ממס על הקצבה – הכוונה להגדיל את הפטור ממס על הקצבה עד לסכום קצבה של 9,000 ₪ לחודש באופן הדרגתי. (על פי הכללים כיום, קצבה של עד כ- 6,500 ₪ פטורה ממס). מאחר ולא שינו את סכום הפטור על הפיצויים או את נוסחת השילוב לפטור על פיצויים וקצבה, במידה ואכן הפטור על הקצבה יגדל, יהיה כדאי לרוב האנשים בגיל הפרישה לבקש הנחת מס על הקצבה ולא על הפיצויים.

משמעויות  נוספות

6. הפרדת ריסק מהחיסכון אצל יצרנים שונים – ניתן יהיה לבצע. הבעיות הפרקטיות של היישום טרם נפתרו.

7. קופת פיצויים מרכזית – תבוטל האפשרות להפקדה בקופה כזו ב- 1/1/2011. עד אז ניתן יהיה להפקיד רק בקופות שהמעסיק הפקיד בהן ב- 31/12/2007 ועבור עובדים שהפקיד עבורם בעבור 12/2007.המשמעות היא שכדי לחסוך עבור פיצויים של העובד – המעסיק יחויב להפקיד בקופה האישית של העובד או בחסכון שאינו קופת גמל.

8. פיצויים ואי כושר עבודה – תקרת שכר להפרשה: נקבעה תקרת שכר להפרשה בגובה התקרה לתגמולים – כלומר 4 פעמים השכר המוצע במשק – כיום 30,652 ₪ לחודש.

9. אי כושר עבודה – הגדלת שיעור ההוצאה המוכרת למעסיק (על חשבון התגמולים): הוגדל שיעור ההוצאה המוכרת ל- 3.5% עד שכר התקרה במקום 2.5% טרם החוק. סך ההוצאה המותרת למעסיק לתגמולים + אי כושר נשארה 7.5% מהשכר ולכן האחוז הנוסף יכול לבוא על חשבון התגמולים.

10. זיכוי ממס לקצבת ריסק בלבד: הזיכוי הוגדל ל- 35% (במקום 25% קודם) מהעלות עד לתקרת עלות של 1.5% מהשכר בתנאי שסכום הביטוח יתקבל כקצבת שארים ולא כסכום חד פעמי.

בברכה,

דודי הרשברג – יועץ פנסיוני

להורדת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס’ 3), התשס”ח-2008