מבחן שנקבע בפס”ד של בית המשפט העליון

הבהרות מע”מ

בוצעה עסקה

“עסקה” כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מע”מ

הוצאה חשבונית

העוסק הוציא חשבונית מס התואמת את דרישות החוק בסעיפים 45 ו-47 לחוק מע”מ וסעיף 9א’ להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)

מס העסקאות בגין החשבוניות שולם

על העוסק להוכיח כי החשבונית נכללה בדוח התקופתי המתייחס וכי המס המתחייב ממנה שולם

המוכר או נותן השרות לא קיבל את התמורה

תמורה – יכול שתהא בכסף או בשווה כסף. החוב האבוד מתייחס לחלק שלגביו לא נתקבלה תמורה כלשהי.

החוב הפך ל”חוב אבוד”

חוב שהוכח להנחת דעת המנהל שלא ניתן לגבותו ובלבד שהוא עומד באחד מהתנאים האמורים –

• חוב לעוסק של חייב שננקטו כנגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל – החוב יוכר כאבוד במועד אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי.
• חוב לעוסק שננקטו לגביו הליכי הוצאה לפועל. אם לא ננקטו הליכי הוצאה לפועל, יוכר החוב כאבוד רק אם החייב נפטר ואין בעזבונו נכסים למימוש, או החייב עזב את הארץ ואין לו נכסים למימוש.
• כאשר החוב האבוד אינו בסכומים גבוהים רשאי הממונה על מע”מ להכיר בו כחוב אבוד, אם יוכח שננקטו הליכי גביה ואלה לא הניבו תוצאות.
• חוב שנמחק במסגרת הסדר נושים ואושר בפס”ד סופי של בית המשפט.

ניתנה הודעה למנהל מע”מ

מתן הודעה למנהל מע”מ – חשבונית זיכוי בצירוף מסמכים התומכים בעובדות המפורטות בהודעה. ההודעה תצא לפחות שישה חודשים ולא יותר משלוש שנים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס בשלה נוצר החוב.