שאלה:

נישום נקלע למצב גופני שאינו מאפשר לו לעבוד ונקבעו לו אחוזי נכות בביטוח לאומי, במקביל תבע את חברת הביטוח בעבור אי כושר. הנישום הוכר שלא כשיר לעבודה, וקיבל פיצוי בגין אובדן כושר בשנת 2010 הכולל סכום מהותי עבור 2009.

בשנת 2009 הכנסות הנישום נמוכות והפיצוי שקיבל בשנת 2010 גורם לו לתשלום מס גבוה יותר לעומת האלטרנטיבה של חלוקת הפיצויי על שנתיים.

לאור האמור לעיל האם ניתן, להגיש שוב דוח לשנת 2009 הכולל את הפיצוי בגין אובדן הכושר?

תשובה:

יש לנסות להגן על הטענה לפיה המדובר למעשה ב”הפרשי שכר” (ככל שמדובר בשכיר) שכן פיצוי אובדן כושר עבודה הינו למעשה חלף שכר, ולפיכך לנסות ולהפעיל את הוראות סעיף 8(ג)(1)

8(ג)    לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:

(1)   הפרשי שכר – בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו;

במידה ולא מדובר בשכיר אלא בעצמאי המצב בעייתי יותר וניתן להסתמך על ההגיון הכלכלי ולתקן דוח בטענת דיווח על בסיס מצטבר – כמובן שככל שמדובר בעצמאי שאינו מדווח ברגיל על בסיס מצטבר תתקשה להעלות טענה כאמור.

מחלקת מיסים