שאלה:

אדם הועסק כשכיר בתפקיד בכיר במשך מספר שנים, כאשר עזב החל לתת יעוץ חודשי כספק חיצוני לאותו גוף בו עבד.

במסגרת הסכם עזיבתו הסכים המעביד לממן לו את הרכב שקיבל כשכיר למשך שנה נוספת.

איך יש לשקף את עלות הרכב  בידי הספק (הגדלת החשבונית החודשית בשווי ההטבה) או בידי מקבל השרות (שווי רכב ) ?

תשובה:

בהתאם לחוזר מ”ה 10/95 מקום שמקבל שירות מעמיד לרשותו של עצמאי רכב הרי שיש לראות בגובה הוצאות הרכב שבהן עמד המשלם כחלק ממחיר השירות (גם לעניין מע”מ), ולא בהתאם לשווי הרכב לעובד.

יובהר כי למקבל הרכב תותרנה ההוצאות בהתאם לתקנות מ”ה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ”ה – 1995, כאילו הוא היה בעלים של הרכב (או במקרה דנן השוכר).

ככלל מקבל השירות אמור להוציא חשבונית על השתתפות בהוצאות רכב שיסירו ממנו את שאלת הוצאות הרכב ולקבל חשבונית על מתן שירותים.

שאלת התרת הוצאות הרכב במקום שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד מוטלת לפיתחו של נותן השירות.

מתוך חוזר – מ”ה 10/95 8.8.95 ניכוי הוצאות רכב – שווי שימוש ברכב.

רכב צמוד לנותן שרותים “עצמאי”  – תקנות מס הכנסה שווי  השמוש           

         ברכב חלות על עובד שכיר בלבד. כאשר חבר בני אדם מעמיד את  רכבו           

         לרשות נותן שרות “עצמאי” (כגון: עו”ד או מנהל  חשבונות)  –  יש           

         לראות בכל הוצאות הרכב תשלום  נוסף  בעד  השרותים.  אם  התשלום           

         לנותן השרות חייב בניכוי במקור, יש  לנכות  מס  במקור  גם  מכל           

         הוצאות הרכב ואין להסתפק בשווי שמוש בלבד.                               

         לנותן השרותים יותרו במקרה כזה הוצאות רכב לפי  התקנות,  כאילו           

         הרכב היה בבעלותו (לפי הגדרת “רכב” שבתקנות הן חלות גם על  רכב           

         שאינו בבעלות הנשום).      

מחלקת מיסים