הכותב: עו”ד ורו”ח אהרון צ’יסמדיה

ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן  –  פתרונות מיסוי בע”מ

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: “החוק“) קובע כי הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק זה.

עד תיקון 24 לחוק (26/03/93) ניתנה פרשנות מרחיבה לאירוע ההורשה, אשר כללה לעיתים גם את מכירת הנכסים על ידי מנהל העיזבון לצד ג’, ומשכך לא הייתה נחשבת כמכירה החייבת במס (ראו עניין אדלה שפייר ע”א 499/85).

סעיף 114(א) לחוק הירושה קובע כי:

“משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון”.

בפסק דין הרמן (ע”א 145/84), נדון מקרה ובו העבירו 2 אחיות, יורשות משק חקלאי, את זכויותיהן במשק לאחיהן בתמורה כספית וזאת בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.

בית המשפט קבע באותו פסק דין כי יש לראות את תשלום הכספים מאת האחיות כהסרת מכשול בדרך לקבלת זכותו הבלעדית של האח במשק ולא כאירוע מס ולכן דחה את טענת מנהל מס שבח למכירה החייבת במס.

יש לציין, כי גם רשויות המס נתנו בעבר פרשנות מקלה במקרה שכזה וקבעו כי קבלת פיצוי במשק חקלאי בנסיבות אלו, לא תיחשב כמכירה החייבת במס.

ואולם, תיקון 24 לחוק שינה את המציאות בכך שתיקן את סעיף 5 לחוק וקבע בסעיף 5(ג)(1) כי: “מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עיזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עיזבון, יראו אותן כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4″.

בעקבות התיקון, השתנה המצב החוקי בכך שכל העברת זכויות במקרקעין וכל פעולה באיגוד, שנעשית בידי מי שקיבל את הזכויות מהמוריש, מהווה אירוע מכירה/עשיית פעולה – בידי אותו יורש.

חריג לכך, מצוי בסעיף 5(ג)(4) לחוק, הקובע כי חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה לעניין החוק, ובלבד שבמסגרת החלוקה האמורה לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון.

ואולם, חריג זה איננו פותר במרבית המקרים את הבעיה שיוצר סעיף 114 לחוק הירושה בדבר ירושת משק חקלאי, שכן נדירים המקרים בהם שאר נכסי העיזבון של מוריש המשק החקלאי, מספיקים בידו כדי לפצות את שאר היורשים שאינם זכאים לקבל את המשק והדבר מצריך את שאר היורשים לפצות את היורש שקיבל את המשק, בכספים שאינם מנכסי העיזבון, דבר שכאמור יוצר אירוע מכירה החייב במס.

ואכן, בית המשפט בפסק דין דן סידליק (ו”ע 1002/02) דן במקרה זהה שבו התקבלה תמורה כספית על ידי אחד היורשים מאת האלמנה, תמורת חלקו במשק החקלאי שירש.

בית המשפט קבע כי לאחר תיקון 24 לחוק, אין מנוס מקביעה כי מדובר במכירת זכות במקרקעין הנמנית על נכסי העיזבון, שאיננה מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים, מאחר ושולמו כספים שמקורם מחוץ לנכסי העיזבון.

אנו בדעה, כי ראוי שהמחוקק ייתן דעתו למקרה מיוחד זה שבו סעיף 114 לחוק הירושה מחייב למעשה את שאר היורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון ויתן הקלה במקרה זה בין אם על ידי החרגתו מסעיף 5(ג)(1) לחוק, בין אם על ידי מתן פטור ממס כחלק מהפרק השישי ובין אם על ידי שיעור מס מופחת בדומה לקבוע בסעיף 48ג לחוק.